🌸
היי, אני יאנה
ולפני שנכיר, יש משהו אישי שאני רוצה לספר לך.

אולי אמא שלך שלחה לך את הדף הזה.
אולי היא הציעה לך ללכת לטיפול, ואת לא ממש יודעת מה לחשוב על זה.
אולי את מרגישה שאף אחד לא באמת מבין אותך.
ואולי בכלל לא ביקשת עזרה, ופתאום כולם מדברים איתך על זה.
אז קודם כול, אני לא כאן כדי לשכנע אותך שמשהו בך לא בסדר.
אני רק רוצה שתכירי אותי קצת, ותדעי מי אני לפני שניפגש.
נעים להכיר!
אני יאנה ינאית ליס, פסיכותרפיסטית המלווה ילדות, נערות ונשים בהתמודדויות רגשיות, בתקופות משבר ובתהליכים של חיזוק הערך העצמי והביטחון הפנימי.
אני מאמינה שטיפול טוב מתחיל קודם כול בקשר אנושי, בהקשבה אמיתית ובתחושה שיש מישהי שרואה אותך כמו שאת.
בעיניי, אין דרך אחת שמתאימה לכולן, ואין צורך להגיע לטיפול כשכבר יודעים בדיוק מה רוצים להגיד.
חשוב לי ליצור מרחב בטוח שבו תוכלי להביא גם את החלקים שפחות קל לדבר עליהם: מחשבות, רגשות, פחדים, שאלות, ואפילו דברים שאת עדיין לא יודעת איך להסביר.
מקום שבו לא צריך להעמיד פנים שהכול בסדר, ולא צריך להיות מישהי אחרת.
בעבודתי אני משלבת גישות טיפוליות דינמיות ואינטגרטיביות, לצד כלים מהטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (CBT), תוך התאמה לצרכים האישיים, לגיל ולקצב של כל מטופלת.
אבל מעבר לשיטות הטיפול, הדבר שהכי חשוב לי הוא שתוכלי להרגיש בנוח, להיות את עצמך ולדעת שיש מקום למה שעובר עלייך.
גם אני הייתי פעם נערה בת 17
בגיל 17 התחלתי להתמודד בעצמי עם הפרעת אכילה. זו הייתה תקופה לא פשוטה בחיים שלי, שנמשכה עד גיל 20.
בהתחלה ניסיתי לקבל עזרה במסגרת קופת החולים, אבל המצב שלי המשיך להחמיר. בהמשך הגעתי לאשפוז יום במחלקה להפרעות אכילה בבית החולים אסף הרופא.
במקום להיות עסוקה רק בלימודים, בחברות ובדברים שמעסיקים נערות בגילי, הייתי צריכה להגיע לטיפולים, לנסוע שוב ושוב לבית החולים ולהתמודד עם הקושי שלי.
המסגרת הטיפולית הייתה משמעותית עבורי. אבל לצד העזרה שקיבלתי, היה בי גם רצון מאוד פשוט:
לאכול אוכל של בית.
לחזור לשגרה שלי. לא להפסיד לימודים. לחזור להרגיש שיש לי מקום לעוד דברים בחיים, מעבר להתמודדות הזאת.
הרצונות הקטנים האלה היו חלק ממה שנתן לי כוח להמשיך.
לא הכול השתנה ביום אחד, ולא הכול היה פשוט. אבל עם הזמן למדתי שאפשר לקבל עזרה, להתקדם בהדרגה ולבנות לעצמך דרך חדשה.
ואיך הסיפור שלי המשיך?
בסופו של דבר לא התגייסתי לצבא. במקום זאת בחרתי להתנדב עם נוער בסיכון, והאפשרות להיות שם עבור נערים ונערות אחרים הייתה משמעותית עבורי.
בהמשך הדרך פניתי לעולם הטיפול הרגשי. היום אני פוגשת ילדות ונערות שמתמודדות עם קשיים שונים: בביטחון העצמי, בדימוי הגוף, במחשבות, ברגשות ובקשרים עם האנשים שסביבן.
אז למה אני מספרת לך את כל זה?
לא כדי להגיד לך שאני יודעת בדיוק מה את עוברת.
כי אני לא.
הסיפור שלך הוא שלך, והוא יכול להיות שונה לגמרי משלי.
אני מספרת לך את זה כי אני מבינה כמה לא פשוט לפעמים לקבל עזרה, כמה קשה לדבר עם מישהי שלא מכירים, וכמה חשוב להרגיש שיש מולך אדם שמקשיב לך באמת, ולא רואה רק את הקושי שלך.
איך נראים המפגשים איתי?
אני משלבת טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עם כלים טיפוליים נוספים, בהתאם למה שמתאים לך.
אבל מעבר לשיטות, הדבר שהכי חשוב לי הוא שניצור יחד מקום שבו תוכלי להרגיש בנוח להיות את.
אפשר לדבר על חברות, משפחה, ביטחון עצמי, הגוף שלך, מחשבות שלא נותנות מנוחה, או כל דבר אחר שמכביד עלייך.
ואם בהתחלה לא תדעי מה להגיד, גם זה בסדר.
- לא צריך להגיע עם נאום מוכן.
- לא צריך להעמיד פנים שהכול בסדר.
- ולא צריך לספר הכול במפגש הראשון.
נכיר בהדרגה, ובקצב שמתאים לך.
ומה לגבי אמא?
לפעמים אני עובדת גם עם ההורים, כדי לעזור להם להבין איך לתמוך בך בבית. אבל חשוב לי שתדעי שגם לך יש קול בתהליך.
לפני שנתחיל, נדבר על מה נשאר פרטי בינינו, מה צריך לשתף עם ההורים, ובאילו מצבים חשוב לערב מבוגר נוסף כדי לשמור עלייך.
אני רוצה שתביני איך התהליך עובד, ושתוכלי לשאול שאלות ולהגיד גם מה לא נוח לך.
ויש משהו אחרון שאני רוצה שתזכרי
את לא הקושי שלך.
את לא רק מה שאת חושבת על עצמך מול המראה. לא רק מה שאחרים חושבים עלייך. ולא רק הדברים שקשה לך איתם כרגע.
יש בך הרבה יותר מזה. ואם ניפגש, חשוב לי להכיר גם את מה שאת אוהבת, מה שמצחיק אותך והדברים שחשובים לך.
בלי לחץ להיות מישהי אחרת.
יש לך שאלה? אפשר לשאול
בלי התחייבות ובלי שום צורך לקבוע משהו. רק שאלה.
איך אפשר להיפגש
הקליניקה באשדוד, יקינתון 5.
מפגשים פרונטליים או בזום.
לפרטים ויצירת קשר, מוזמנה לשלוח לי הודעה. היא תעבור אליי ישר לוואטסאפ.